גיחה קצרה לברלין

עבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון, יותר ממה שתכננתי שיעבור. אז מה קרה בזמן הזה?

הייתי בעיצומה של תקופה לחוצה שבקרוב עומדת להסתיים ולא היה לי רגע לנשום. הלימודים גזלו ממני את רוב הזמן, ועדיין ממשיכים לגזול. מאמץ אחרון, ועוד רגע זה נגמר. ז”א, עד לאוקטובר. אתמול סיימתי את קורס הקונדיטוריה, מה שעדיין מרגיש לי קצת לא מציאותי. יש הרי עוד כל כך הרבה מה ללמוד! חוץ מזה אני בעיצומם של חיפושי דירה בירושלים לשנה הבאה, וזה גוזל את מעט הכוחות שנשארים לי.  למרות הכל, הבטחות צריך לקיים, אז הנה אני כותבת את הפוסט הזה. שאר הדברים יחכו קצת.

3 ימים, עיר גדולה, כל כך הרבה להספיק, וכל כך מעט זמן. למרות כל זאת, הצלחתי לדחוס קצת קונדיטוריה לטיול, שזו לא היתה מטרתו העיקרית. לצערי הספקתי לבקר רק ב-2 מקומות, אבל אלא היו 2 מקומות מאוד מרשימים. אז מה, שנתחיל?

Fassbender&rausch

את המקום לא הכרתי עד הביקור בברלין. למעשה, התוודעתי אליו במהלך סיור free tour (שמאוד מומלץ בלי שום קשר לקונדיטוריה, או  לעיר שבה אתם מטיילים). חלפנו על פני המקום והמדריך סיפר לנו על כך שהמקום מוכר ומפורסם וקיים כבר הרבה זמן. החלטתי שהוא שווה ביקור.

המקום גדול ובהחלט לא דומה לשום דבר שקיים בארץ. מעבר לעשרות סוגי פרלינים מגוונים, תוכלו למצוא בויטרינה גם פטיפורים (שבמקרה זה דומים לעוגות מוס מיניאטוריות), קינוחי שוקולד וטבלאות שוקולד ממש מעבר לפינה. אם תשאלו אותי, אפשר להתחיל ולסיים את הביקור כאן.

חוץ מהויטרינה, יש בחנות מבחר עצום של אריזות מתנה, וגם לא מעט פסלי שוקולד. נחמד, נוח, יפה, מרשים, אבל… לא יוצר אצלי את התחושה של משהו טרי. כשאני קונה פרלינים אני לא רוצה לחשוב איך הם שכבו להם בקופסה זמן לא ידוע. הקופסאות מרשימות, ובעיקר נוחות אם רוצים לקחת משהו הביתה, אבל אין כמו לבחור פרלינים בעצמך ולאכול אותם מיד. מהפסלים לא מאוד התרשמתי. ללא ספק יפים, וצריך כישרון כדי ליצור אותם, אבל אני קצת פחות מתחברת. אחרי הכל, אי אפשר לאכול אותם…

בנוסף, תצפו לעומס בחנות. המקום מאוד תיירותי ועמוס, מה שגם מוריד קצת מהחוויה.

היה כל כך קשה לבחור, אבל לא היתה ברירה. לא יכולנו לאכול את הכל (ובטח שלא לשלם על זה). בחרנו מספר טעימות של פרלינים ופטיפורים, ופינקנו את עצמנו באחד מקינוחי השוקולד ששילב שוקולד עם תפוז.

מהפרלינים לא זכור לי משהו יוצא דופן (אל תבינו אותי לא נכון, טעים, פשוט לא באופן חריג). מהפטיפורים טעמתי את זה שבטעם ורדים והופתעתי לטובה. היה לי קצת עצוב שלא היתה גרסה גדולה שלו.

גם קינוח השוקולד-תפוז שבחרנו היה מעולה. ציפיתי לעוגת מוס, והופתעתי כשגיליתי עוגה בחושה בפנים. כמובן שלא מדובר בסתם עוגה בחושה. הטעם והמרקם הזכירו לי קצת זאכר טורט (עוגת שוקולד ספוגה במי סוכר ועם שכבות של ריבת משמשים) רק בגרסת התפוז. גם אני וגם החבר יצאנו מרוצים.

לסיכום, שווה ביקור, אבל תתכוננו לקצת צפיפות ותיירותיות, ולכו ישר לאזור הויטרינות.

כתובת: Charlottenstraße 60

יורדים בתחנת stadtmitte ברכבת התחתית והחנות ממש מחוץ לתחנה.

KaDeWe

חלקכם עלול לחשוב שהתבלבלתי, הרי מדובר בכולבו עצום! אבל לא, אין כאן טעות. באירופה בתי הכלבו מכילים גם אזור אוכל. בתור הכולבו הגדול באירופה (נראה לי לפחות שהוא כזה) ה-KaDeWe לא מאכזב גם באזור האוכל שלו.

בקומה השישית של המקום תוכלו למצוא מתחם עצום זה מגוון מוצרים מהעולם. בין המדפים העמוסים ממוקמים דוכנים מרשימים של דברי קונדיטוריה (וכנראה שגם מסעדות, אבל למי אכפת מזה?). אז תיכנסו ותלכו שם לאיבוד. זה לא ידרוש מכם מאמץ מיוחד. המקום כל כך גדול שמאוד קשה להתמצא בו, אבל זה חלק מהכיף.

אנחנו התחלנו את המסע בבית קפה הנמצא באחת מפינות הקומה. בית הקפה הציע מגוון עוגות שנראו מפתות וטריות. לאחר התלבטות קלה החלטנו לאכול לארוחת בוקר עוגה עם פרג וקרם פטיסייר (אם הזיכרון שלי לא מטעה אותי). העוגה היתה טעימה. לטעמי היה בה קצת יותר מידי פרג, אבל מצד שני, כנראה שזו היתה המטרה. לדעתי העוגה מתאימה לאוהבי פרג אמיתיים, אבל גם כל השאר לא יסבלו ממנה.

אחרי זמן קצר הבנו שאנחנו רק בהתחלה ושיש עוד כל כך הרבה מה לראות! התחנה הבאה היתה דוכן שוקולדים של Godiva. בחרתי לי 2 פרלינים פלוס דובדבן מצופה שוקולד והמשכנו הלאה. הפרלינים היו טעימים, מהדובדבן פחות התלהבתי.

בהמשך הדרך הגענו לתחנה שהיא ללא ספק המרשימה ביותר לטעמי. החבר נגרר אחריי לשם פעם נוספת ביום האחרון של הטיול. הגענו לדוכן (שהתגלה אח”כ כמספר דוכנים) של Lenotre. מדובר בקונדיטוריה צרפתית מאוד נחשבת שמנהלת גם בית ספר משלה.

מעולם לא ביקרתי בצרפת, ולכן לא אוכל להשוות למקור, אבל וואו. לא היו לי מילים. מבחר העוגות עצום, בצד השני מחכים אינספור מאפים ולחמים טריים, בדוכן ליד יש פרלינים וכנראה שכל מה שתרצו יהיה שם.

את ארוחת הבוקר השלמתי עם בריוש טרי שהיה לא פחות ממושלם. אין כמו לחמניה מלאה בחמאה כדי להתחיל את היום ברגל ימין!

בביקור השני החלטנו לטעום מהאקלרים. אני לקחתי אקלר בטעם שאני כבר לא זוכרת (כן, עצוב( והחבר לקח אקלר שוקולד. האקלר שלי לא גרם לי להתלהב. לעומת זאת, אקלר השוקולד היה מאוד טעים. אז אם אתם שם ואתם רואים אקלר חום (אם אי פעם תגידו למישהו שככה תיארתי אותו, אני אכחיש בתוקף) תוותרו.

המקום מאוד מומלץ, ולא רק לחובבי הקונדיטוריה. תוכלו למצוא שם הכל מהכל. אינספור סוגי אוכל ומשקאות מכל העולם יקיפו אתכם בזמן שתחפשו דרך לרדת למטה. כמובן שאפשר גם לחלוף על פני שאר הקומות שמאוד מרשימות. אגב, באחת הכניסות יש גם חנות של נספרסו. המחירים יותר טובים מאשר בארץ, יש אריזות יפות למזכרת, ומהדורה מיוחדת (שלא ידוע לי אם קיימת פה או לא למען האמת). חוץ מזה, תוכלו להביט על האריזות ולצחקק בלי שאף אחד מבין, כי רשום עליהן בעברית.

הכולבו נמצא על wittenbergplatz, וכך גם נקראת התחנה של הרכבת התחתית שצריך לרדת אליה כדי להגיע למקום. כשתצאו מהתחנה תחפש את הבניין הכי גדול בסביבה.

כמו כל דבר טוב, גם הסופ”ש הזה הגיע לקיצו. עוד מספר שעות אנחנו יוצאים לחופשה קצת יותר ארוכה בלונדון, שהיא המקום האהוב עליי בעולם כולו (וארץ המוצא האמיתית שלי. יום אחד אני עוד אגלה איך הגעתי לאוקראינה ואמצא את משפחת האצולה שאני משתייכת אליה. בטוח.). כמובן שאני אדווח לכם אחר כך איך היה (ואילו קינוחים אכלנו ואיפה). :)

אחרי שנחזור, לראשונה מזה מספר שנים, לא יהיה לי אף ערב תפוס באמצע השבוע. מה שאומר- הרבה זמן פנוי לכתוב בבלוג! כך שיש עוד למה לחכות.

אני מקווה שיהיה כאן שקט, ומרשה לעצמי להיסחף קצת בחלומות ולהאמין שהשקט הזה גם יתייצב עד שהנחזור.

מוזמנים להתעדכן על מעשיי בלונדון בפייסבוק או באינסטגרם של הבלוג. מובטחות לכם תמונות מפתות של קינוחים, אז כדאי לכם.

שיהיה סופ”ש נעים!

#ברלין #חול #קונדיטוריות