לונדון 2014 חלק א’

Rita Bayul
May 17, 2015
5 min read

ללונדון הגעתי בפעם הראשונה בגיל 14 במסגרת טיול מאורגן עם אמא שלי. אני לא אטען שהייתי מי יודע מה חכמה באותו הזמן, בכל זאת רק בת 14, אבל בסוף הטיול דבר אחד היה ברור לי- אני עוד אחזור.

מאז המשכתי לחלום על החזרה ללונדון. לא הפסקתי לדבר עליה (לא שהיום אני מסוגלת לשתוק אם מזכירים אותה לידי) וידעתי שאני פשוט חייבת לחזור למקום הנפלא הזה שהרגשתי בו בבית יותר מכל מקום אחר בעולם. בד”כ כשמתגעגעים למשהו אנחנו נוטים להאדיר אותו, לזכור שהיה יותר טוב ממה שהיה באמת, שהיינו שמחים ממה שהיינו באמת. לא כך היה במקרה הזה. בקיץ של שנת 2011 יצא לאקרנים הסרט האחרון של הארי פוטר. בתור מעריצה למופת ומישהי שבאמת גדלה על הסרטים האלה (בלי לזלזל בכל בנות ה-12 שהתלהבו באותה תקופה. טוב, אולי קצת לזלזל.) החלטתי שעכשיו זה הזמן. גם כשלא נמצאו שותפים למסע, החלטתי שזה לא יעצור אותי ועליתי לבד על מטוס ללונדון, לראות את הבכורה של הסרט האחרון של הארי פוטר (היה מדהים. רק על זה אני יכולה לכתוב פוסט שלם.) ולחזור לעיר שהתגעגעתי אליה כל כך. ביליתי שם שבועיים והיה לי כל כך כיף שהתקשיתי להאמין שזה באמת קורה. מאז הבטחתי לעצמי לנסוע לשם כל שנה, ובינתיים אני עומדת בהבטחה. כלומר, עד שאעבור לגור שם :) (מותר לחלום, לא?)

השנה הטיול היה קצת שונה, משום שהיה לי חשוב להקדיש לפחות חלק ממנו בביקור בכמה שיותר קונדיטוריות. היות והייתי לא לבד, נאלצתי לעשות גם דברים שלא כוללים זלילת (כלומר, טעימה אלגנטית של) עוגות, אבל לא נראה לי שהיו תלונות כשכן עשינו את זה. אז כיאה לטיול של 10 ימים הספקנו לבקר בלא מעט מקומות, חלקם יותר טובים וחלקם פחות. מסיבה זו הסיכום יתפצל לשלושה חלקים. חוץ מזה, נראה לי שאחרי ההקדמה הזו כבר לא יישאר לכם יותר מידי כוח לחלק הראשון ;)

רק דבר אחרון לפני שמתחילים- חשוב לי לציין שהרשימה תכלול גם מקומות שהם לא בהכרח מומלצים, משום שבעיני באותה מידה שחשוב להכיר את המקומות שכדאי ללכת אליהם, חשוב גם להכיר את אלה שכדאי להימנע מהם.

Patisserie Valerie

על המקום הזה לא שמעתי יותר מידי לפני שבאתי, חוץ מזה שידעתי שאחד המורים בבית הספר עבד שם. מדובר ברשת לא קטנה של בתי קפה המגישים אוכל לצד מבחר לא קטן של קינוחים. יום אחד החלטתי להיכנס באופן ספונטני לאחד מהסניפים על מנת לחדש את האנרגיות. קודם כל, כשגיליתי שהמקום מגיש גם אוכל, אני מודה שהציפיות שלי כבר ירדו מעט, אבל שכנעתי את עצמי שאין מה להתאכזב לפני שטועמים. אחר כך גם ראיתי את היצע הקינוחים ומשהו שם פשוט לא נראה לי נכון. הפרוסות הגדולות מידי של העוגות נראו פשוט… לא כל כך מעוררות תיאבון. לא שהן נראו רע, הן פשוט לא נראו מספיק טוב.

טעמתי בראוניז חם עם כדור גלידת וניל, ועוגת ספוג שבמבט ראשון וחלקי נראתה לי כמו טירמיסו, ובסוף הסתבר שזו עוגה אחרת לחלוטין, ולמען האמת קצת חסרת טעם. כן, לא הייתי מרוצים. תמיד מעציב אותי לטעום קינוח מאכזב. מזל שהיו מקומות אחרים לפצות על החוויה הלא מאוד נעימה הזו.

בקיצור- תחסכו לעצמכם את הכסף והקלוריות.

Brownie Box

חלק מהקונדיטוריות שביקרתי בהן נלקחו מרשימה של קונדיטוריות שמתחרות בתחרות של ה-BBC בתואר הקונדיטוריה הטובה בלונדון. כך הגעתי למקום הזה. השלב הראשון בתחרות היה דירוג ע”י אנשים בפייסבוק (כמו בערך כל דבר בימינו…) והמקום הזה היה בין הראשונים בדירוג זה, כך שבהחלט היו ציפיות.

במבט ראשון לא הייתי בטוחה שהגעתי למקום הנכון, שכן את פניי קיבל מקום קטן עם מקרר של מעדניה, שולחן שעליו נחו מספר קינוחים וכמה שולחנות פזורים. בהחלט לא מראה של קונדיטוריית בוטיק מעוצבת. אבל אל תתנו למראה להטעות. לפחות מהרושם שאני קיבלתי, מדובר במקום עם אווירה ביתית, כזה שהכל נאפה בו באותו היום בתבניות קטנות ולא בכמויות מסחריות. נראה שהמומחיות של המקום, כמו שגם השם מסגיר, היא הכנת בראוניז במגוון טעמים. איך לא חשבו על זה קודם?

אני טעמתי בראוניז פררו רושה, מאפינס שיבולת שועל ותפוחים וברונט, שהוא שילוב של בראוניז ודונאט. הבראוניז היו טעימים, המאפין טעים אבל לא משתווה בעיניי לגרסאות הפחות בריאות שלו והברונט הזכיר יותר מידי עוגה בחושה שחסר בה טעם. קצת חבל לי שלא התמקדתי יותר בסוגי הבראוניז שיש שם, יש לי תחושה שהקינוחים שנבחרו לא לגמרי משקפים את המקום.

אני לא חושבת שהמקום שווה נסיעה מיוחדת, אבל אם אתם בסביבה, בהחלט תקפצו לביקור ותתרשמו ממגוון הבראוניז שיש למקום להציע.

כתובת: 247 Old Brompton Road

תחנות tube קרובות: Earl’s Court, West Brompton

Hotel Chocolat

את סניפי המקום ראיתי פה ושם פזורים ברחבי לונדון, אבל לא הייתי בטוחה במה מדובר. אחרי הכל, השם קצת מבלבל… יום סגרירי אחד (מה שכנראה אפשר לומר על כל יום שבו הייתי בלונדון) עברתי על פני אחד מהסניפים והחלטתי להיכנס. לא הייתי מסוגלת לאכול שום דבר באותו רגע, אבל בהחלט יכולתי להתפעל מהחנות שמוקדשת כולה לשוקולד. המקום לא מאוד גדול, אבל מכיל המון מארזים וסוגים של שוקולד.

לבסוף לא עמדתי בפיתוי וניגשתי לבר לבחון את משקאות השוקולד. שוקו תמיד היה משקה מנחם בעיני, במיוחד כשקריר בחוץ. בחרתי את השוקו הקלאסי שלהם תוך כדי פיתוח ציפיות. בכל זאת, ציפיתי שיגישו לי משהו מעל לרמה של שוקולית (וסליחה לכל אוהבי השוקולית שקוראים זאת) או של שוקולד חלב שהומס בחלב חם. למרות הציפיות הגבוהות, לא התאכזבתי. הרגשתי שאני שותה שוקולד נוזלי, ואחד טוב. התענגתי על כל שלוק והודיתי על הרגע שבו החלטתי להיכנס פנימה. אמנם מדובר בכוס קטנה ובמחיר שנראה גבוה, אבל זה היה שווה כל פני ששילמתי. אני מתחרטת שלא טעמתי בכל זאת מספר פרלינים, אבל למרות זאת, המקום שווה ביקור, ולו רק בשביל משקה השוקולד הקלאסי שלהם.

לאתר הרשת

Cake Boy

אני חייבת לפתוח באמירה שזה היה אחד המקומות היפים והטעימים ביותר שביקרתי בהם.

גם למקום הזה הגעתי מרשימת התחרות. בפעם הראשונה (רמז לבאות) הגעתי לקונדיטוריה אחה”צ, אחרי נסיעה אל מחוץ למרכז העיר והליכה לא קצרה. הרעיון הזה של לנסוע ברכבת הקלה ולא ברכבת התחתית וללכת מהתחנה מעבר ל-5 דקות היה חדש בשבילי. לאכזבתי הרבה, הגעתי ממש לקראת הסגירה והיצע הקינוחים שנשארו לא היה גדול במיוחד. מה שכן, מצאתי מקום מרווח וצבעוני. בנוסף, בחלל הקונדיטוריה יש מתחם סדנאות וחנות קטנה שבה אפשר לקנות דברים לאפייה ואת הספרים של אריק לנלרד, שהוא בעל המקום. כל המקום פשוט משדר כיף. הקונדיטוריה היא חלק ממתחם יוקרתי (לפחות למראית עין) על גדות התמזה. אפשר לקחת קינוחים, לשבת על אחד הספסלים ולהביט בתמזה.

כמובן שלא יכולתי לצאת בידיים ריקות אחרי כל הדרך שעשיתי ובחרתי קאפקייק קטיפה אדומה ומאפינס פטל. הקאפקייק היה מאכזב למדי ובעיקר מאוד מתוק. אני מודה שמעולם לא טעמתי קאפקייק קטיפה אדומה כך שאני לא בטוחה מה אמור להיות הטעם. אולי זה הקאפקייק, ואולי זאת אני, אבל בכל אופן לא הייתי ממליצה. המאפין לעומת זאת היה פשוט מעולה. הופתעתי לגלות במרכזו המון ריבת פטל טעימה, כזאת שמרגישים שבאמת עשויה מפטל ולא מחומרי טעם וריח. לא שמתי לב למשהו חריג בטעמו של הבצק, אבל הריבה בהחלט גרמה לו להיות יוצא דופן. החלטתי שאחזור, וכך עשיתי.

בפעם השנייה החלטתי להגיע באוטובוס שעוצר בתחנה קרובה בהרבה מהרכבת הקלה, מה שכבר שיפר את החוויה. הפעם הגעתי בבוקר כך שהיצע הקינוחים היה גדול יותר. אני מודה שציפיתי למצוא יותר קינוחים, אבל הטעם לא איכזב.

הפעם בחרתי בקינוח מוס שוקולד ובטארט שוקולד וולרונה עם פטל. כמו שכבר ציינתי בהתחלה, הם היו בין הקינוחים הכי טעימים שאכלתי בכל הטיול.

לקראת סוף הטיול החלטתי לפנק את עצמי וקניתי את אחד מספריו של אריק- ספר שמוקדש כולו לשוקולד. בינתיים ניסיתי רק מתכון אחד ממנו, שכל עוגת שוקולד ואגוזי מלך קלויים (ככה זה כשאין זמן). העוגה יצאה טעימה מהצפוי, כך שכבר הספקתי להכין אותה פעמיים (ומעטים הדברים שאני מכינה יותר מפעם אחת, כך שזה אומר משהו טוב עליה).