מובינג קפה – נקודת מפלט בצפון הישן של תל אביב

אחת הפעילויות האהובות עליי בחו”ל הוא לבקר בקונדיטוריות ובתי קפה חדשים (וכנראה גם אחת הפעילויות הפחות אהובות של אנשים שטסים איתי). יום אחד הרהרתי בתחביב הזה, ופתאום הבנתי – רגע, מי אמר שאני חייבת לנסוע כל כך רחוק בשביל זה? במיוחד כשאין לי מושג מה קורה מתחת לבית שלי אפילו. והרי גם פה לא חסרות קונדיטוריות נסתרות שהן לא מיקי שמו או רולדין. וכך נולד לו עוד רעיון לבלוג – סיקור החוויות שלי בקונדיטוריות שונות בארץ. לא, לא ביקורת, ולא בהכרח לחיוב או לשלילה, אלא פשוט ההתרשמות שלי ממקום מסויים. הכי בכנות שיש.

למרות זאת, מאז אותו יום ואותה תובנה נהדרת, הרעיון לא יצא לפועל. כי מה לעשות, בשביל להתרשם מקונדיטוריות צריך לבקר בהן, ובשביל לבקר בהן צריך זמן, וכידוע זמן זה לא משהו שהיה לי עד לאחרונה. אז הרעיון נשאר רק בגדר רעיון והמשיך להתבשל אצלי בראש. עד לפני כשבועיים.

יום אחד הוזמנתי לאירוע פתיחה חגיגי של הקומה החדשה של קפה מובינג. מסתבר שממש כמו הבלוג שלי, הקומה השנייה של בית הקפה עברה שיפוץ לאחרונה.והוסבה לחלל עבודה. נאמר לי שלרגל המאורע בית הקפה מארגן ערב גבינות ויין (בשלב הזה כבר הבנתי שאני חייבת להיות שם. כי… גבינות. ויין. וגבינות.) ומארח סומלייה מהיקב של מאסי (כן כן, אחד שבא במיוחד מאיטליה) שהולך להסביר על היינות שטועמים. שתיית יין במסווה השכלה? קאונט מי אין!

זכיתי לבלות ערב מקסים ומרתק (וטעים), לטעום 5 סוגי יין (על השישי ויתרתי) ואפילו להכיר אנשים חדשים ונחמדים. ללא ספק מתכון לבילוי מוצלח. המרכיב הכי חשוב במתכון הזה היה ההיכרות שלי עם בית הקפה. כמובן שבמסגרת ערב השקה כזה לא יצא לי להתוודע לכל מה שיש למקום להציע, אבל כן הספקתי להתרשם מהאווירה הייחודית שיש בו ולהגיע להחלטה שאני חייבת לחזור.

כבר ביום שישי של אותו שבוע יצאתי חזרה אל מובינג, מצויידת במצלמה ובמקום בבטן לכל הדברים הטעימים שאני הולכת לאכול. מעבר לתפריט האוכל (שנראה נהדר, אבל טרם יצא לי לנסות אותו) המקום מציע גם פינוקים מתוקים שנאפים במאפייה הצמודה לבית הקפה. כמובן שהלכתי לשלם בלי להסס, חדורת מוטיבציה ורעב. זכיתי להיכנס אל מאחורי הקלעים של המאפייה, מה שהציף קצת סנטימנטליות וגעגוע לעבודה בקונדיטוריה, ובעיקר גרם לי להתפעל מהממלכה הקטנה שיש לקונדיטורית של המקום.

מהר מאוד הבנתי שלא אוכל להסתפק בטעימה בודדת (במיוחד כי לא הצלחתי להחליט על מאפה אחד שאני רוצה), ושאהיה חייבת לטעום כמה דברים. רציתי לטעום מכל מה שנרקח בפינה הקסומה הזו של בית הקפה. מה לא עושים בשביל לקבל רושם כמה שיותר מדוייק מהמקום? ;)

למרות חוסר ההתרגשות שלי ממאפי בוקר (כן כן) ומקרם פטיסייר (אני יודעת… איזו מין קונדיטורית אני?!) החלטתי להתחיל את היום עם קרואסון פטיסייר לצד הקפה. בדיעבד אני יכולה להגיד לכם שאין לי מושג מה הניע אותי לעשות את זה, אבל זאת היתה החלטה מצויינת! התענגתי על כל ביס (ושלוק) ועמוק בפנים קיוויתי שזה לא ייגמר לעולם.

חוץ מזה דאגתי להצטייד לסופ”ש במאפינס הדרים, קשיו ושוקולד לבן ובמאפינס שוקולד טבעוני. ז”א, לפחות חשבתי שהצטיידתי לסופ”ש. אכלתי את שניהם כבר אחה”צ. אופס. אבל היי, לפחות זה אומר שהם טעימים, לא?

אני גם לא חובבת עוגות הדרים למיניהן, אבל המאפינס הזה היה מדהים. נאמר לי שהוא אחד המאפים הפופולריים של המקום, ואני בהחלט מבינה למה. המאפינס הטבעוני היה טיפה פחות טוב, אבל עדיין טעים. וטבעוני!!! חוץ ממנו קיים גם מאפינס בננה ושוקולד צ’יפס טבעוני. הסיבה היחידה שלא טעמתי גם אותו היא פשוט כי הוא נגמר עד שהחלטתי מה אני רוצה.

בנוסף למאפים אפשר לקנות במאפייה של מובינג גם עוגות, לחמים ועוגיות. עליהם לא אוכל לחוות את דעתי, כי למרות כל הרצון הטוב שלי, גם לבטן שלי יש גבולות. מזל (או שבעצם לא?) שאני גרה מרחק הליכה משם ותמיד יכולה לחזור ולהמשיך בטעימות (מתוך מחוייבות מקצועית נטו, כמובן).

אני חושבת שמובינג מוכיחים שגם אם המבחר לכאורה נראה פשוט, הכל יכול להיות טעים בטירוף כשעושים אותו כמו שצריך. המחירים הנגישים בהחלט רק משפרים את החווייה. בתור מישהי שתמיד דמיינה את עצמה יושבת עם הלפטופ בבית קפה כמו אחרונת הקלישאות התל אביביות, מתענגת על איזה מאפין או ארוחה ומפזרת פירורים בין כל המקשים (ברצינות, מי חשב על הקונספט הזה של לעבוד תוך כדי אכילה ושכנע את כולנו שזה רעיון טוב?!), ככל הנראה שעוד אמצא את עצמי שם שוב. ממליצה גם לכם :)

כתובת: דיזינגוף 308 תל אביב

לדף הפייסבוק לחצו כאן

#בתיקפה #המלצות #סיקור #תלאביב